מחלות חניכיים: כל מה שכדאי לדעת על אנטיביוטיקה לדלקת חניכיים

סובלים מאדמומיות ונפיחות בחניכיים? סובלים מדימום של החניכיים במהלך הצחצוח, בשעת השימוש בחוט דנטלי או בעת נגיסה ולעיסת מזון במרקם קשה? השיניים רגישות לטמפרטורה ולמגע? או שמא אולי מהבל פה בריח רע (הליטוזיס) גם לאחר צחצוח השיניים ושטיפה במי פה? 

 

דלקת חניכיים חריפה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול 

במידה וזיהיתם אצלכם כמה מהתסמינים שנמנו כאן, יתכן ולקיתם בדלקת חניכיים חריפה, ומוטב בנסיבות הללו שתפנו בהקדם לבדיקה וטיפול אצל רופא השיניים, כל עוד מדובר במצב הפיך! 

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים כי כל מחלה פריודונטלית מתחילה כדלקת חניכיים (בלטינית Gingivitis), כשבשלביה ההתחלתיים היא ניתנת לריפוי באמצעות טיפול להסרת אבנית אצל השיננית והקפדה על היגיינת הפה.

נתוני הסטטיסטיקה מראים שדלקת החניכיים מסווגת ברשימת המחלות הנפוצות ביותר עם פגיעה בלמעלה מ- 90% מהאוכלוסייה ברמה כזו או אחרת, ובמידה ואיננה מטופלת בשלביה ההתחלתיים, היא עלולה להוביל עד לכדי מצב בלתי הפיך של אובדן שיניים. 

זאת ועוד, מחקרים מעידים שדלקת חניכיים חריפה יכולה להעלות את הסיכון למחלות גופניות ותופעות כדוגמת הפלות, לידה מוקדמת של פגים במשקל נמוך, טרשת עורקים, שבץ מוחי, מחלות לב, סרטן ועוד.

 

כשהדלקת הופכת למחלת חניכיים כרונית

הגורם העיקרי להתפתחותה של דלקת חניכיים הוא רובד חיידקי. זוהי שכבת פלאק דביקה, לבנבנה או חסרת צבע שנוצרת ומצטברת מעל גבי השיניים באופן מתמיד. ברבות הזמן מסתייד הרובד החיידקי והופך לאבנית. 

בהקשר זה, ראוי להבהיר שהחיידקים עצמם אינם אלו שגורמים לדלקת, אלא המערכת החיסונית שמנסה להילחם בהם. פרט נוסף שחשוב להבהיר הוא שבשלביה ההתחלתיים, דלקת החניכיים בדרך כלל איננה מלווה בכאבים, כך שרבים נוטים להתעלם מהתסמינים האחרים עד לשלב של דלקת חניכיים חריפה, המתבטאת במורסות, כיבים בחלל הפה, נפיחות וכאבים משמעותיים. 

בנקודת ההתדרדרות הזו הנזקים על פי רוב בלתי הפיכים. ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מסבירים כי דלקת חניכיים שאיננה מטופלת כיאות, עלולה להתפתח לכדי מחלת חניכיים כרונית (בלטינית Periodontitis).

 

דרכי טיפול בדלקת החניכיים

כשאותה דלקת חניכיים חריפה הופכת לכרונית, היא גורמת לפגיעה ברקמות שתומכות בשן ומייצבים אותה בפה. הסיבים שמחברים בין השן והעצם נהרסים, החניכיים מתנתקות מהשן וכמות העצם הולכת ומתדלדלת בעקבות ספיגת העצם המחזיקה את השן. 

ככול שהמחלה נמצאת בשלב מתקדם יותר, כך מתרחב ההרס הנגרם לעצם ולסיבים אשר תומכים בשיניים. בעקבות נסיגת החניכיים, עשויה כותרת השן להידמות ארוכה יותר. ללא טיפול, נוצרים מרווחים בין השיניים והן מתחילות להתנדנד עד לאובדנן. 

הטיפול בדלקת החניכיים נקבע על ידי הפריודונט לאחר צילום רנטגן של חלל הפה והערכת הנזק. הטיפולים המקובלים כוללים טיפול להסרת אבנית אצל השיננית, הקצעת שורשים, החלפת שתלים או כתרים שאינם מתוחזקים כהלכה,טיפול אנטיביוטי בעת הצורך ובמקרים החמורים ניתוחי חניכיים לשיקום הרקמות והעצמות שנפגעו בעקבות הדלקת.

 

בחירת האנטיביוטיקה ונטילתה על פי הנחיית רופא בלבד

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים שלא אחת נוהגים אנשים הסובלים ממחלות, בעיות וזיהומים בחניכיים והשיניים ליטול אנטיביוטיקה לדלקת חניכיים על דעת עצמם וללא בדיקה ואו פיקוח של רופא שיניים או כל גורם רפואי אחר. 

האנטיביוטיקה מהווה קבוצה רחבה של תרכובות אורגניות שמטרתן לגרום למותם או הפסקת התרבותם של חיידקים, והיא ניתנת לטיפול בחולי שמקורו זוהה בוודאות או נחשד כזיהום חיידקי. 

אף על פי כן, המרקם החיידקי היחודי של חיידקי מחלת החניכיים מקשה מאד על שימוש באנטיביוטיקה בהיותם מוגנים במערך (הנקרא ביופילם) שמגן עליהם מפני חדירת האנטיביוטיקה פנימה. אי לכך השמוש באנטיביוטיקה, אם בכלל, צריך להעשות בצורה מושכלת, מינימלית, ורק אחרי תחילת הטיפול המכני במחלה!

 

שימוש בלתי מבוקר באנטיביוטיקה רחבת טווח

מאידך גיסא, שימוש בלתי מבוקר באנטיביוטיקה לדלקת חניכיים עלול לעודד היווצרות של חיידקים מזנים עמידים. יתירה מכך, נטילת אנטיביוטיקה כטיפול בפני עצמו איננה פתרון לדלקת חניכיים, וללא תכנית טיפולית משולבת בהתאם לחומרת הדלקת (כגון ניקוי אצל השיננית, גרידת חניכיים, ניתוח כירורגי להסרת הרקמות המודלקות וכן הלאה), עשוי הטיפול האנטיביוטי להעניק הקלה זמנית בלבד, כשלאחר מכן עתידה הדלקת לשוב ולהתפרץ והפעם יתכן שהתגובה לטיפול תהיה מופחתת.

המציאות מלמדת שיותר מ- 75-90% מקרב האוכלוסייה הבוגרת סובלים מדלקות ומחלות חניכיים בדרגות חומרה כאלו ואחרות, אבל רק מעטים דואגים להקדים תרופה למכה, בעוד שכל השאר נוטים להתעלם מהתסמינים וממשיכים להתנהג כרגיל, כאילו פצצת הזמן שמתקתקת בתוך הפה תחלוף מאליה, עד שמחלת החניכיים גורמת לנזק בלתי הפיך ולאובדן השיניים כתוצאה מההרס. 

טיפול בדלקת חניכיים בשלביה הראשוניים הנו על פי רוב שמרני, ועשוי להסתכם בניקוי אבנית והקצעות שורשים (ניקוי אבנית עמוק לסילוקה מתוך כיסי החניכיים), ובמקרה נדירים גם טיפול אנטיביוטי משלים. טיפול בדלקת חניכיים במצב מתקדם עלול להיות כרוך בניתוח חניכיים (עם או בלי השתלת עצם), ניתוח השתלת חניכיים וניתוח להשתלת שיניים במקום אלו שניזוקו בעקבות הדלקת.

 

התסמינים המעידים על ודרכי דלקת חניכיים

למרבה הצער, אין צורך להיות רופא שיניים כדי לאבחן דלקות חניכיים. האמת היא שקל מאוד לזהות את התסמינים: נפיחות של החניכיים, דימום בשעת הצחצוח, כאב ורגישות למגע, ובפרט בשעת לעיסה ושתיית משקאות חמים או קרים, כמו גם שיניים מתנדנדות, טעם רע וריח רע ונסיגת חניכיים עד לחשיפת חלק מהשרש. 

כל אלו מהווים סימפטומים ברורים שמוטב שלא להשתהות יתר על המידה, אלא למהר ולפנות לטיפול בדלקת חניכיים. ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים ששיטת הטיפול הפשוטה, היעילה והחסכונית ביותר במחלות חניכיים היא המניעה, זאת באמצעות הקפדה על צחצוח נכון של השיניים, שטיפה דנטלית אנטי בקטריאלית בתום הצחצוח, שימוש בחוט דנטלי וביקור קבוע אצל רופא השיניים והשיננית.

 

שיטות הטיפול בדלקות חניכיים

הטיפול בדלקת חניכיים נועד לסלק את הרובד החיידקי האחראי למחלה, להביא להפחתת הנפיחות, לצמצם את עומק הכיסים והסיכון להמשך התפתחות המצב הדלקתי, וכן לעודד החיבור של רקמת החניכיים מחדש. 

אופן הטיפול בדלקת חניכיים תלוי בשלב ההתקדמות של המחלה, מצב בריאותו הכללי של המטופל, תגובות לטיפול קודם ושיקולים נוספים. הטיפול השמרני כולל סדרת טיפולים לניקוי עמוק של האבנית מרובד השן וכיסי החניכיים (הקצעת שורשים) ובמידת הצורך גם טיפול אנטיביוטי וטיפולים משלימים.

במקרים מתקדמים נדרש ניתוח חניכיים קונבנציונלי לסילוק / הקטנת הכיסים. במצב של מחלה פריודונטלית מתקדמת שפגעה בעצם הלסת יידרש לעיתים ניתוח חניכיים רגנרטיבי לשיקום (חלקי או מלא) של עצם הלסת והרקמות שאבדו. לעיתים, אף כי לא רבות, אנו מבצעים ניתוח השתלת חניכיים לשחזור מבנה החניכיים ועצירת התקדמות הנסיגה. נתוחים אלה נעשה בעבר לעיתים קרובות יותר, היום האינדיקציות לכך מעטות יותר ויש לשקול כל מקרה לגופו.

 

כל מה שחשוב לדעת על מחלות חניכיים 

מחלות חניכיים מסווגות ברשימת המחלות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, ולא אחת מודבק להן התואר המפוקפק "המגפה השקטה", אם בשל שכיחותן הגבוהה ואם מהסיבה שהן על פי רוב אינן מלוות בכאבים, למעט במצבים החריפים המתקדמים, שאז מדובר בהרס של העצם והרקמות התומכות בשן ובנזק בלתי הפיך. מחלות חניכיים מוגדרות כמחלות זיהומיות ונגרמות מחיידקי חלל הפה שעוברים השתנות פתולוגית ומובילים במרוצת הזמן לפגיעה במערכת התאחיזה של השן ללסת. 

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים שקיימים מגוון גורמים התורמים להחמרת מחלות חניכיים, אך הגורם העיקרי להתהוותה הם חיידקיהפלאק האורלי שמצטבר דרך קבע על שורשי השיניים ובכיסי החניכיים (לעיתים על פני פלאק שהסתיידת והפח לאבנית השן. הקפדה על היגיינת הפה, לרבות צחצוח שיניים נכון, שימוש בקייסם או חוט דנטלי או עזרים אחרים לצד ביקור סדיר אצל השיננית להסרת הרובד החיידקי, כל אלו מפחיתים את הסיכון להיווצרות מחלות חניכיים.

 

גורמי סיכון למחלות חניכיים 

קיימים גורמי סיכון נוספים למחלות חניכיים בהם רקע משפחתי גנטי, סוכרת שאיננה מאוזנת, היריון ושינויים הורמונליים, טיפול בתרופות מסוגים מסוימים (כגון תרופות לטיפול באפילפסיה, תרופות לטיפול במחלות לב וכלי דם וכן הלאה), כמו גם עישון, מצבי דחק ומתח נפשי. 

בהקשר זה, ראוי להבהיר שעל פי מחקרים שונים בתחום, מחלות חניכיים שאינן מטופלות מגבירות את הסיכון לרעלת הריון, לידות מוקדמות של היילודים במשקל נמוך, אף שיידרשו עוד מחקרים לבסס עובדות אלה (כמו גם את הקשר של מחלות חניכיים עם מחלות קרדיווסקולריות, שבץ ואוסטאופורוזיס). 

התסמינים המעידים על מחלות חניכיים מתקדמת כוללים ריח רע מהפה שלא חולף גם לאחר הצחצוח, נפיחות, רגישות, אדמומיות ומראה בוהק של החניכיים. 

 

השלכות הזנחת הטיפול בדלקת החניכיים

הזנחת הטיפול בדלקת החניכיים ראשונית (גינגיביטיס) תוביל במרוצת הזמן למחלת חניכיים בלתי הפיכה המכונה "פריודונטיטיס" ((Periodontitis. במצב אלה, כיסי החניכיים יעמיקו, החניכיים תמשכנה לסגת, תוך כדי התדלדלות רקמות התאחיזה ועצם הלסת דבר שיביא לניידות וגם תזוזה הצידה של השיניים עד לנשירת השיניים או עקירתן בעקבות המצב הדלקתי וחוסר יציבות. 

הטיפול במחלות חניכיים נעשה אצל רופא מומחה לחניכיים (פריודונט) ואופן הטיפול נקבע לאחר צילום סטטוס של חלל הפה בהתאם לממצאים ולאבחנה. הוא יכול להיות שמרני מכני, תרופתי מקומי או סיסטמי ואף כירורגי הכל בהתאם להערכה אינדוודואלית של המצב וכן בהתחשב ברצון הנתרפא.