מהם תסמיני דלקת חניכיים ואיך מטפלים?

סובלים מנפיחות ואדמומיות בחניכיים? מריח רע מהפה (הליטוזיס) שאינו חולף מעצמו? מדימומים בשעת צחצוח השיניים ואו כשהנכם נוגסים מזון במרקם קשה? כל אלו מרמזים על דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס) ומומלץ שתפנו בהקדם לרופא השיניים לקבלת טיפול. ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים שבשלבים ההתחלתיים, תסמיני דלקת חניכיים לרוב אינם כוללים כאבים.

מאחר ודלקת החניכיים נחשבת לבעיה כה נפוצה, ובפרט שאיננה מלווה בכאבים, רבים מקרב הלוקים בה מניחים שמדובר בתופעה זניחה שעתידה לחלוף מאליה, ולפיכך דוחים את ההגעה לרופא החניכיים עד לשלב שבו הופכים הכאבים לבלתי נסבלים. אלא שאז מגלים המטופלים שהבעיה כבר משמעותית ומורכבת יותר, והנזק שנגרם מדלקת הנו הרסני ובלתי הפיך.

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים שאלו הם תסמיני דלקת חניכיים התחלתית (Gingivitis) או מתקדמת (Periodontitis) ובמידה ומזהים אחד או יותר מהתסמינים שנמנו כאן, מוטב שלא להקל בהם ראש, אלא לפנות למרפאת מומחה למחלות חניכיים (פריודונט)  בהקדם האפשרי לצורך אבחון וטיפול, ובפרט על רקע העובדה שבשלב זה המחלה עדיין הפיכה וניתנת לריפוי באמצעות ניקוי והסרת אבנית ושמירה נכונה על היגיינת הפה.

תסמיני מחלת החניכיים בשלביה המתקדמים 

חלק מאותם תסמיני דלקת חניכיים יכולים לרמז על מידת חומרתה. לדוגמה, צבען הטבעי של החניכיים הוא בבריאות וורדרד. כשהחניכיים מודלקות, צבען משתנה לאדום כהה ומבריק והן הופכות לבשרניות ונפוחות. בשלביה המתקדמים הופכת הדלקת למחלת חניכיים כרונית (פריודונטיטיס) ומתחיל תהליך הרסני שבו מתפתחים כיסים בין השיניים והחניכיים, קו החניכיים נסוג מהשן (מצב המכונה "נסיגת חניכיים") ולבסוף השיניים מתנדנדות ורופפות. יש לציין שמדובר בתהליך שנמשך שנים ולא חודשים ולכן לעיתים איננו מורגש.

במצב של נסיגת חניכיים השיניים נדמות ארוכות יותר. תסמינים נוספים עשויים לכלול, בין השאר, רגישות השיניים למגע ולטמפרטורה, מרווחים בין השיניים, ובפרט בשיניים קדמיות והפרשה מוגלתית מהחניכיים. בהקשר זה, חשוב להבהיר שככול ומחלת החניכיים נמצאת בשלבים מתקדמים יותר, כך הנזק לסיבי עצמות הלסת התומכות בשיניים הרסני ובלתי הפיך.

תסמיני דלקת חניכיים נחשבים לתופעה שכיחה במיוחד, ועל פי ההערכות, כ- 90% מהאוכלוסייה לוקה בה לאורך החיים ברמות חומרה משתנות. מאחר והתופעה כה נפוצה, רבים נוטים להתעלם מהתסמינים, אם מהאמונה שהם עתידים לחלוף מאליהם בתוך ימים ספורים ואו מהסיבה שבשלביה ההתחלתיים, דלקת החניכיים על פי רוב אינה מלווה בכאבים. 

בהקשר זה, חשוב לדעת שתסמיני דלקת חניכיים יכולים לרמז על מידת חומרתה. כך למשל, כשהחניכיים במצב תקין, שאז הגוון הטבעי שלהן הוא ורדרד, בעוד שכשהחניכיים מודלקות, הן בורקות, מתאפיינות בנפיחות ובשינוי הגוון לאדום כהה. 

בשלביה ההתחלתיים של דלקת החניכיים, הטיפול המקובל הוא, לאחר איבחון מדוקדק, סילוק של גורמי המחלה המקומיים (פלאק ואבנית, פעולה לא ארוכה ושאיננה יקרה.
מומלץ לבצע טיפול זה מידי 3-6 חודשים, גם כשנדמה לכאורה שבריאות הפה תקינה. במקרים רבים, הזנחת הטיפול עלולה להוביל להתפתחותה של מחלת חניכיים מתקדמת (Periodontitis), שבה הופכות הרקמות אשר תומכות בשיניים לדלקתיות. 

דרכי הטיפול במחלת החניכיים

כאמור, במידה ומופיעים תסמיני דלקת חניכיים, מוטב שלא להתעלם מהם אלא לגשת לבדיקה אצל הפריודונט (רופא שיניים מומחה לחניכיים) מוקדם ככול שניתן, גם כשמדובר לכאורה בתסמינים קלים, שכן בשלב זה הנזק שיצרה הדלקת עדיין הפיך. 

כאשר מתחיל תהליך הרסני ובלתי הפיך של אובדן תמיכת העצם, תסמיני דלקת חניכיים מתקדמת באים לביטוי בנסיגת חניכיים ובכיסי חניכיים. הכותרות שיניים נדמות ארוכות יותר ובמקביל מתחילה גם ניידות של השיניים, תוך שהמרווחים ביניהן גדלים. 

ההרס ממשיך להתקדם לעבר העצם והסיבים התומכים בשיניים, עד לאובדן השיניים. הטיפול במחלת החניכיים נקבע בהתאם לחומרת הנזק שנגרם, החל מניקוי תת-חניכי עמוק (הקצעת שורשים), וכלה בסוגים שונים של ניתוחי חניכיים כגון כיסוי שורשים חשופים, השתלת רקמת חניכיים או שיקום העצמות שנפגעו.

השלב הראשון בטיפול הוא האבחון שמתבצע בעזרת בדיקה קלינית וצילומי רנטגן (סטטוס) של השיניים והעצם. צילום זה בודק כל שן מכמה זוויות שונות לצורך קבלת תמונת מצב מדויקת בנוגע לשלב ההתקדמות של הדלקת ורמת ההרס שנגרם בגינה. בשלב שלאחר מכן נקבעת תכנית טיפולית המבוססת על ממצאי האבחון. 

רשימת סוגי הטיפולים במחלות חניכיים כוללת טיפולים להסרת אבנית, טיפול להקצעת שורשים, טיפולים תרופתיים משלימים ולעיתים נתוחי חניכיים לשיקום העצמות ורקמות החניכיים שנפגעו כתוצאה מהדלקת (כמוצא אחרון ולא ראשון...).