מחלות חניכיים: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

מחלות חניכיים נמנות ברשימת הבעיות הנפוצות ברחבי העולם, והנתונים הסטטיסטיים מראים ש- 90% מקרב האוכלוסייה לוקה בהן בדרגות חומרה משתנות לאורך חייהם. בחלק מהמקרים מדובר אמנם במחלה הפיכה שטיפול מוקדם יחזיר את המצב לקדמותו, אך במקרים האחרים עשויה המחלה להפוך לכרונית ולהוביל לנזקים בלתי הפיכים. 

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מסבירים שמחלות חניכיים הנן מחלות זיהומיות הנגרמות מחיידקים אשר חודרים אל חלל הפה, ואלו פוגעים בעצמות וברקמות, דהיינו במערכת התאחיזה של השיניים, עד לכדי מצב שבו השיניים מתערערות. ניתן למנות מגוון גורמים להיווצרותן של מחלות חניכיים, אולם הגורם המרכזי הנו הפלאק החיידקי שנוצר ליד לשיניים שהופך לאחר זמן לאבנית.

גורמי סיכון להתפתחותן של מחלות חניכיים

פלאק שמצטבר על גבי השיניים מגביר את הסיכון להתפתחות מחלות חניכיים, כך שהגורם העיקרי להתפתחותן הוא צחצוח שיניים לא תקין ואו היגיינת חלל הפה לקויה. גורמי סיכון נוספים הם מחלות רקע דוגמת סוכרת שאיננה מאוזנת, שימוש ממושך בתרופות למחלות כרוניות, עישון, מתח נפשי, גנטיקה ועוד. 

בעניין גנטיקה, חשוב להבהיר שבמידה ואחד מבני המשפחה הגרעינית סובל ממחלת חניכיים, בנסיבות הללו מומלץ "להיות עם היד על הדופק" ולהקפיד על ביקורים קבועים אצל הפריודונט ושיננית. 

לצד זאת, מחקרים שנעשו בתחום הראו שקיים קשר הדוק בין מחלות חניכיים לרעלת הריון וסיבוכים כגון לידות מוקדמות של פגים במשקל נמוך. כמו כן, גובר הסיכון ללקות בשבץ מוחי, התקפי לב, וכיוצא בזה.

סממני המחלה ודרכי טיפול

תסמיני מחלות חניכיים כוללים אדמומיות באזור החניכיים, הבל פה בריח רע שאינו חולף לאחר הצחצוח, כמו גם דימומים בשעת צחצוח ואכילת מזונות במרקם קשה, ואדמומיות, רגישות ונפיחות של החניכיים. מחלות החניכיים לרוב אינן מלוות בכאבים אלא בשלבים מתקדמים של המחלה, כך שקשה לזהות אותן לבד כל עוד לא מופיעים התסמינים הפיזיים המעידים על בעיה. 

מחלת חניכיים מתפתחת בתחילה כדלקת בחניכיים הפיכה  (Gingivitis). בשלב זה, קל מאוד לטפל בה באמצעות הסרת אבנית והדרכה לגהות הפה. במידה והדלקת איננה מטופלת, היא עלולה להתפתח למחלת חניכיים המכונה " "Periodontitisולהוביל לנזקים חמורים עד לאובדן שיניים. 

הטיפול במחלות חניכיים נקבע בהתאם לקצב התקדמות המחלה וחומרת הנזק, החל מניקוי והסרת אבנית, דרך הקצעת שורשים, וכלה בניתוחים מורכבים אצל מומחה חניכיים (פריודונט) לשיקום הרקמות והעצמות שנפגעו.

המגפה השקטה: כל המידע החיוני על מחלות חניכיים 

מחלות חניכיים נמנות בקטגוריית המחלות הנפוצות ביותר ברחבי העולם, ולא פעם נוהגים להצמיד אליהן את הכינוי המפוקפק "המגפה השקטה". אחת מהסיבות העיקריות למיתוג השלילי שלהן נובע משכיחותן הגבוהה: על פי ההערכות, עד 90% בקרב האוכלוסייה הבוגרת עתידה לסבול מהן ברמה כזו או אחרת בשלב כלשהו לאורך החיים. 

סיבה נוספת היא שבשלב ההתחלתי שלהן ואפילו בשלבים מתקדמים, מחלות החניכיים בדרך כלל אינן מלוות בכאבים. אצל חלק מהאנשים הן עלולות להתפתח באטיות ולהחמיר בהדרגה מתחת לפני השטח עד להפיכתן לכרוניות, תוך כדי פגיעה שיטתית במערכת התאחיזה של השיניים וגרימת נזק בלתי הפיך. 

גורמי סיכון להתפתחות מחלות חניכיים

ממחקרי מטא-אנליזה המושתתים על סקירה סטטיסטית של מחקרים קודמים והסקת מסקנות, עולה כי מחלות חניכיים הן הגורם המרכזי לאובדן שיניים בקרב מבוגרים בגילאי 40 ומעלה בעולם המערבי. 

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מסבירים שהמחלות הפריודונטליות הללו הנן זיהומיות ונובעות בעיקר על ידי רובד חיידקים (פלאק) שמצטבר באופן מתמיד מעל השיניים, חלקם גם מסתייד והופך לאבנית, כך שהגורם המרכזי להופעתן קשור להיגיינת פה לקויה. 

גורמי סיכון נוספים כוללים נטייה גנטית, שימוש ממושך בתרופות מסוימות, מתח נפשי, עישון, מחלות רקע (כמו למשל סוכרת לא מאוזנת) וכן הלאה. בשלבים הראשונים מתפתחת דלקת בחניכיים (ג'ינג'יביטיס), שתסמיניה כוללים חניכיים אדומות ונפוחות, דימום ספונטני במהלך צחצוח או אכילת מזונות במרקם קשה טעם מתכתי והבל פה בריח רע.

התעלמות מהתסמינים והזנחת הטיפול

דלקת החניכיים פוגעת בסיבים התומכים בשיניים ומובילה להיפרדות החניכיים מהשן (כיסי חניכיים). בשלב זה, הדלקת הנה עדיין במצב הפיך וניתנת לטיפול פשוט ומהיר יחסית. התעלמות מהתסמינים והזנחת הטיפול עלולה להוביל להתפתחות מחלות חניכיים כרוניות, שהשכיחה שבהן מכונה "פריודונטיטיס". לאורך זמן, מעמיקים כיסי החניכיים וגורמים להרס עצם הלסת ורקמות התאחיזה של השיניים. 

החניכיים הופכות למודלקות וכותרות השן נדמות ארוכות יותר. בעקבות התדלדלות עצם הלסת ורקמות התאחיזה, מתחילה תזוזת שיניים ממקומן, והדבר מתבטא במרווחים שנוצרים בין השיניים, עד לאובדנן של השיניים בשל מחסור בעצם תומכת או הצורך בעקירתן כתוצאה מהמצב הדלקתי ואו חוסר יציבותן. בהקשר זה, חשוב להבהיר שניתן בהחלט למנוע מלכתחילה תרחישים מסוג זה בעזרת הקפדה על היגיינה דנטלית וביקורים תקופתיים אצל השיננית ורופא השיניים.