כול מה שכדאי לדעת על נפיחות, אדמומיות וכאבים בחניכיים

הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מעל לגילאי ה- 30 סובלת ממחלת חניכיים בדרגת חומרה כזו או אחרת, כשבקרב מבוגרים בגילאי 65 ומעלה מזנקת השכיחות 

ל- 70%. השלב המקדים של המחלה הוא דלקת חניכיים (gingivitis), שממנה סובלים מעל ל- 90% מהאוכלוסייה. הנתונים הללו הופכים את מחלת החניכיים לאחת מהמגיפות המוצהרות של העידן המודרני.

ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מציינים שתסמיני הדלקת עשויים לבוא לביטוי בנפיחות, אדמומיות וכאבים בחניכיים, וכן בהבל פה בלתי נעים, רגישות יתר לקור ולחום, ולעתים גם דימום ספונטני או דימום בשעת צחצוח השיניים. בשלבים מתקדמים יותר השיניים מתחילות לנוע ונוצרים מרווחים בין השיניים, תוך כדי תהליך של נסיגת חניכיים וחשיפת השורשים.

דלקת מיסב השן

התסמינים הללו מעידים שדלקת החניכיים התפתחה לדלקת מיסב השן, ובמידה ולא עוצרים את המשך התקדמותה, התהליך יוביל להרס העצם התומכת, התעצמות התסמינים והכאבים בחניכיים וזיהומים חוזרים עד לאובדן של השיניים. כמו כן, בעקבות הווצרות מרווחים שבין השיניים עלולה להיווצר פליטת רוק ואו פגיעה בדיבור (שנשון), זאת בנוסף לפגיעה בהיבט האסתטי כתוצאה מהמרווחים שנוצרו. 

מחלת חנכיים מתקדמת נימצאה במתאם עם שורה של מצבים ומחלות סיסטמיות (עלולה, בין השאר, להעלות את הסיכון למחלת הסוכרת, מחלות לב וכלי דם, וכן סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ופגים במשקל לידה נמוך). המכניזם של ההקשר הזה טרם מובן עד תומו.

אופן הטיפול בדלקת חניכיים

לפיכך, במידה ומופיעים תסמינים של אדמומיות, נפיחות, דימום ואו כאבים בחניכיים, כמו גם יתר הסימפטומים שנמנו כאן, מוטב שלא להתעלם מהם או להזניח, אלא לפנות למומחה למחלות חניכיים (פריודונט) לאבחון וקבלת טיפול. 

אופן הטיפול בדלקת או במחלת החניכיים נקבע בהתאם לממצאי האבחון ושלבי ההתפתחות של הדלקת. במידה ונמצא שהדלקת הנה בשלביה הראשונים, הטיפול המקובל מורכב מניקוי והסרת אבנית אצל השיננית. לעתים עולה הצורך בהקצעת שורשים, שהנו טיפול עמוק יותר להסרת אבנית, ומתבצע בידי רופא השיניים ותחת הרדמה מקומית, כשבמקרים מסוימים נדרש גם טיפול אנטיביוטי משלים.